לחץ אוויר בצמיגים בחורף: איפה המדבקה, ובכמה הקור מוריד את הקריאה

נניח שמילאתם את הצמיגים ל-33 PSI בצהרי יום של 25 מעלות. בבוקר של 6 מעלות המד יראה בערך 29.6 PSI. שום מסמר לא נתקע בצמיג. האוויר פשוט התכווץ בקור.

ובדיוק בבוקר כזה נדלקת הנורה הצהובה בלוח השעונים. מי שנוסע לתחנה, מנפח על צמיג שכבר התחמם בדרך וחוזר הביתה, נשאר עם אותו חוסר.

בעינינו, הטעות הנפוצה של החורף היא לא הלחץ הנמוך עצמו אלא מדידה בזמן הלא נכון. לפי ספר הרכב של קיה, צמיג חם קורא 4 עד 6 PSI יותר מצמיג קר. מי שממלא "עד המדבקה" אחרי רבע שעה של נסיעה נשאר עם צמיג חסר ברגע שהוא מתקרר.

איפה נמצאת מדבקת לחץ האוויר ומה כל מספר עליה אומר?

המספר הבולט על דופן הצמיג, ליד המילים MAX PRESS או Max. Inflation Pressure, הוא הלחץ המרבי שהצמיג עצמו בנוי לשאת. הוא לא הלחץ שהרכב שלכם צריך.

את הלחץ הנכון קובע יצרן הרכב, לפי משקל הרכב, המתלים ומידת הצמיג המקורית. לפי ספר הרכב של קיה, לחצי האוויר לצמיג קר מופיעים בספר הרכב ובמדבקה הצמודה לעמוד המרכזי בצד הנהג. זה המקום הנפוץ, אבל כל יצרן בוחר לעצמו. אלה המקומות שכדאי לבדוק, לפי הסדר:

• עמוד הדלת בצד הנהג: פותחים את הדלת הקדמית ומסתכלים על העמוד שבינה לבין הדלת האחורית.
• הצד הפנימי של מכסה פתח הדלק: מקום מקובל אצל יצרנים אירופיים רבים.
• תא הכפפות: לרוב על הצד הפנימי של המכסה.
• ספר הרכב: בפרק הצמיגים והגלגלים. קיה, למשל, מפרסמת את ספר הרכב שלה בעברית באתר שלה.

על המדבקה עצמה יש בדרך כלל חמישה דברים:

• קדמי ואחורי (Front, Rear): שני ערכים, ולא פעם הם שונים. ממלאים כל ציר לפי הערך שלו.
• עומס רגיל ועומס מלא: ברכבים רבים יש שורה נוספת לרכב עמוס בנוסעים ובמטען, או לנסיעה ארוכה במהירות גבוהה, עם ערך גבוה יותר. בוחרים לפי העומס בפועל, לא לפי תחושה.
• מידת הצמיג: הלחץ שבמדבקה מתאים למידה הזו.
• היחידות: בדרך כלל kPa ו-PSI זה לצד זה, ולפעמים גם בר.

לפי ספר הרכב של קיה, את הגלגל הרזרבי בודקים בכל פעם שבודקים את שאר הצמיגים. הוא הצמיג שאף אחד לא זוכר, עד היום שבו צריך אותו בשוליים של כביש 6.

למה מודדים לחץ אוויר רק כשהצמיג קר, ומה עושים אם כבר נסעתי לתחנה?

לפי ספר הרכב של קיה, צמיג קר הוא צמיג של רכב שלא נסע לפחות שלוש שעות, או שנסע פחות מ-1.6 ק"מ מאז התנעת המנוע. נסיעה לתחנה בקצה השכונה עוד עומדת בתנאי. עשרים דקות בכביש בין-עירוני כבר לא.

הסיבה פיזיקלית. בנסיעה הצמיג מתגמש ומתחמם, והאוויר בתוכו מתפשט. לפי אותו ספר רכב, לחץ בצמיג חם גבוה בדרך כלל ב-28 עד 41 kPa (4 עד 6 PSI) מלחץ בצמיג קר.

אם כבר נסעתם רחוק, הקריאה בתחנה היא רמז, לא תשובה. אם היא נמוכה מהמדבקה גם כשהצמיג חם, החוסר האמיתי גדול עוד יותר, וזה סימן ברור לבדוק. אם היא מעל המדבקה, אל תגעו. המדידה שקובעת היא זו של מחר בבוקר, לפני היציאה, עם מד לחץ ידני או בתחנה הקרובה לבית.

בתחנה עצמה, הציצו בצג המדחס לפני שמזינים מספר. חלק מהמדחסים הדיגיטליים מוגדרים ב-PSI וחלק בבר, ויש כאלה שמחליפים יחידה בלחיצת כפתור. הזנה ביחידה הלא נכונה היא הטעות שהכי קל למנוע בכל התהליך.

כך נראית בדיקה נכונה, בשישה צעדים:

1. צמיג קר. שלוש שעות בלי נסיעה, או פחות מ-1.6 ק"מ מההתנעה.
2. הערך מהמדבקה. קדמי ואחורי, לפי העומס שלכם, ביחידה שהמד מציג.
3. הסירו את מכסה השסתום ושימו אותו בכיס, לא על האספלט.
4. הצמידו את המד בחוזקה לשסתום. שריקה ממושכת פירושה שהוא לא יושב ישר והקריאה לא אמינה.
5. הוסיפו או הוציאו אוויר עד ערך המדבקה. הוספה מהמדחס, הוצאה בלחיצה קצרה על הפין שבמרכז השסתום, ורק על צמיג קר.
6. החזירו את המכסה. לפי ספר הרכב של קיה, בלי מכסה נכנסים לכלוך ולחות לליבת השסתום וגורמים לדליפת אוויר.

צמיג שצריך ניפוח שוב ושוב לא "סתם מאבד אוויר". לפי ספר הרכב של קיה, צמיג כזה צריך בדיקה במוסך מקצועי.

בכמה יורד לחץ האוויר בצמיג כשהטמפרטורה יורדת, ולמה נדלקת נורה בבוקר קר?

זה חוק הגזים, לא תקלה.

בדוגמה מהפתיח: 25 פחות 6 הם 19 מעלות. 19 חלקי 5.6 הם כ-3.4 PSI. הקריאה הצפויה בבוקר היא כ-29.6 PSI, ובבר כ-2.04 במקום 2.28.

בישראל פער כזה לא דורש לנסוע לחו"ל. מי שמילא אוויר בצהריים בשפלה ויוצא למחרת בשש בבוקר מירושלים, מצפת או מהגולן, פוגש לילה קר בהרבה. מדחום הטמפרטורה החיצונית בלוח השעונים נותן את המספר שצריך. בלי לזוז מהבית: נניח שמילאתם באוגוסט ב-32 מעלות ולא בדקתם מאז. בבוקר של 10 מעלות בדצמבר הקריאה תהיה נמוכה בכ-3.9 PSI מהקור לבדו.

הנורה נדלקת דווקא עכשיו, וההסבר נמצא בחיישנים. ברכבים עם חיישן לחץ בכל גלגל (TPMS ישיר), המערכת מתריעה כשהלחץ יורד מתחת לסף שהיצרן הגדיר. צמיג שהיה גבולי בערב חוצה את הסף בלילה קר, ולפעמים הנורה כבה מעצמה בצהריים כשהצמיג מתחמם. זה לא אומר שהכול תקין. זה אומר שהלחץ על הגבול.

ברכבים עם TPMS עקיף, שמסיק על לחץ נמוך מהבדלים במהירות הסיבוב של הגלגלים, אין מדידת לחץ אמיתית. לפי הערך על המערכת בוויקיפדיה, היא יחסית מטבעה, וצריך לאפס אותה אחרי שבודקים ומתקנים את הלחץ בכל הצמיגים. איפוס לפני תיקון רק מלמד את המערכת שהלחץ הנמוך הוא הנורמלי החדש.

ההמרה בין היחידות עובדת גם על הפרשים. 10 PSI שווים ל-69 kPa ול-0.69 בר, ולכן הפער של 4 עד 6 PSI בין צמיג חם לקר הוא כ-0.3 עד 0.4 בר.

כשהמדבקה ביחידה אחת והמד ביחידה אחרת, המירו קודם את ערך המדבקה ליחידה של המד, ורק אז השוו.

מה קורה בנסיעה עם צמיג חסר או מנופח יותר מדי, וכל כמה בודקים?

צמיג חסר מתעוות בנסיעה. לפי טייר סנטר, הוא צובר חום, מגדיל את החיכוך ופוגע בדיוק וביציבות ההיגוי. ספר הרכב של קיה מוסיף בלאי חריג ובזבוז אנרגיה, ומזהיר שתת-ניפוח חמור, של 10 PSI (70 kPa) ומעלה, עלול לגרום להתחממות יתר, להתפוצצות הצמיג ולהיפרדות הסוליה. ויקיפדיה מציינת שמרחק הבלימה והיציבות הצדדית תלויים בלחץ שקבע יצרן הרכב.

המספרים הכספיים פחות דרמטיים, אבל הם מצטברים:

• לפי טייר סנטר, 6 PSI הם כ-20% מהלחץ המומלץ, וצמיג שחסרים לו 6 PSI עלול לקצר את חיי המדרס בעד 25%.
• לפי ויקיפדיה, על כל 10% תת-ניפוח בכל צמיג, יעילות הדלק יורדת ב-1%.
• לפי נתון אירופי שמובא שם, תת-ניפוח ממוצע של 40 kPa מעלה את צריכת הדלק ב-2% ומקצר את חיי הצמיג ב-25%.

ניפוח יתר הוא לא הפתרון. לפי ספר הרכב של קיה, הוא מביא לתחושת נוקשות, לשחיקה במרכז הסוליה ולסיכוי גבוה יותר לנזק מסכנות הדרך. טייר סנטר מוסיף שכבר בכ-6 PSI מעל הנדרש הצמיג נפגע ביתר קלות ממהמורות, ושהחיכוך הנמוך פוגע במרחק הבלימה.

כל כמה בודקים? גם צמיג תקין ומורכב כראוי מאבד, לפי ויקיפדיה, 3 עד 9 PSI בשנה. כשמוסיפים לזה את הקור, שתי הירידות נערמות: חצי שנה של דליפה טבעית ועוד כ-4 PSI ממעבר מקיץ לחורף מגיעות בקלות לאזור ה-6 PSI.

רעידות בהגה, צמיג שמאבד לחץ תוך ימים או בליטה בדופן הם כבר לא עניין למדחס בתחנה. זה הזמן לפנצ'ריה או למוסך.

המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ אישי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.