מצבר רגיל
עופרת-חומצה נוזלי, לרכב בלי סטארט-סטופ
בעד
- הזול מבין השלושה
- בדגמים עם פקקים אפשר למלא מים מזוקקים
נגד
- לא מתאים לסטארט-סטופ ונשחק בו מהר
- פחות עמיד לפריקה עמוקה
מתאים ל: רכב בלי סטארט-סטופ
רכב

רוב המצברים בישראל לא מתים בבוקר קר של ינואר. הם נחלשים באוגוסט, בחניה פתוחה בשמש של באר שבע או של קריית שמונה, ורק בחורף מגיע החשבון. הקיבולת של מצבר יורדת כשהטמפרטורה יורדת, ומה שהספיק בקיץ כבר לא מספיק בשש וחצי בבוקר. והמוכר? הוא כבר מציע לכם AGM כ"שדרוג", גם אם הרכב לא צריך אותו.
הסימן המוקדם ביותר הוא לא נורה בלוח המחוונים. זה הצליל של המתנע. כשהוא מסתובב לאט יותר מבעבר, במיוחד בבוקר הראשון של הסתיו, המצבר כבר מאותת.
הסימנים, ולכל סימן מה עושים:
איך בודקים מתח במודד:
המצבר חלש? אז לפני שקונים, צריך ללמוד לקרוא את המדבקה.
על המדבקה יש חמישה נתונים שחשובים לכם, ואת כולם משווים למצבר הישן לפני שקונים.
קיבולת ב-Ah. אמפר-שעה היא יחידה שקשורה לכמות האנרגיה שהמצבר אוגר. בתיאוריה, מצבר של 100Ah מספק 5 אמפר במשך 20 שעות ושומר על מתח של לפחות 10.5 וולט. הקשר לא ליניארי: ככל שמושכים זרם מהר יותר, הקיבולת בפועל יורדת.
זרם התנעה בקור, CCA. לפי ההגדרה של תקן SAE האמריקאי, זה הזרם שהמצבר מסוגל לספק ב-18- מעלות במשך 30 שניות בלי שהמתח ירד מתחת ל-7.2 וולט. על מצברים אירופיים מופיע לרוב מספר עם A ו-EN, שנמדד לפי התקן האירופי בתנאי בדיקה אחרים. לכן משווים EN ל-EN ו-SAE ל-SAE, ולא מערבבים. ברכב מודרני עם הזרקת דלק ממוחשבת ההתנעה נמשכת שניות ספורות, ולכן ה-CCA פחות קריטי מבעבר. עדיין, לא יורדים מתחת למה שהיה במקור.
הסוג. כתוב במילים: AGM, EFB, או כלום (ואז זה מצבר רגיל, נוזלי). לפעמים מופיע גם "Start-Stop".
הקוטב. מעמידים את המצבר כשהקטבים בצד הקרוב אליכם. אם החיובי (+, לרוב עם מכסה אדום) בצד ימין, זה "קוטב ימין", הנפוץ ברוב הרכבים האירופיים והקוריאניים. אם הוא משמאל, זה "קוטב שמאל", נפוץ יותר ברכבים יפניים.
קוד המידה ומספר הקטלוג. קוד כמו L3 או LB3 מתאר את מידות המארז (LB נמוך יותר מ-L באותו מספר). על מצברים אירופיים מופיע לרוב גם מספר קטלוג של היצרן (ETN). מוכר רציני יחפש לפי המספר הזה.
כלל ההשוואה למצבר הישן: מידה וקוטב זהים, חובה. סוג זהה או גבוה ממנו. Ah ו-CCA זהים או מעט גבוהים. קצת יותר אמפר-שעה לא מזיק כל עוד המצבר נכנס לתושבת, אבל גם לא יתניע לכם את הרכב מהר יותר.
הנתון שהמוכר הכי אוהב להתעסק בו הוא הסוג, ושם נעשה הכסף.
מצבר רגיל הוא מצבר עופרת-חומצה נוזלי. בדגמים עם פקקים אפשר לבדוק את מפלס הנוזל ולמלא מים מזוקקים. רוב מה שנמכר היום אטום ונטול תחזוקה. הוא מתאים לרכב בלי סטארט-סטופ, וזהו.
EFB הוא מצבר נוזלי משופר, שנבנה לעמוד בהרבה יותר מחזורי התנעה. יצרנים מתקינים אותו ברכבים עם סטארט-סטופ בסיסי, בעיקר בדגמים עממיים.
AGM בנוי אחרת: האלקטרוליט ספוג במחצלת של סיבי זכוכית, המצבר אטום, ואם המארז נפגע החומצה לא נשפכת. אי אפשר להוסיף לו מים. אפשר להתקין אותו כמעט בכל זווית, אבל לא הפוך, כי אז חומצה יכולה לצאת דרך שסתום הלחץ. הוא סובל פריקה עמוקה טוב יותר, והוא יקר יותר. יצרנים מתקינים אותו ברכבים עם סטארט-סטופ מתקדם, עם בלימה רגנרטיבית או עם צריכת חשמל גבוהה, ולפעמים מתחת למושב או בתא המטען.
מה קורה כשיורדים בסוג? מצבר רגיל ברכב עם סטארט-סטופ נשחק מהר, כי עשרות כיבויים והתנעות ביום נסיעה עירוני בתל אביב הם בדיוק מה שהוא לא בנוי לו. בדרך כלל מערכת הסטארט-סטופ גם תפסיק לעבוד. ירידה מ-AGM ל-EFB ברכב שהגיע עם AGM גרועה יותר: מערכת הטעינה מכוילת ל-AGM, והמצבר החדש נשחק לפני הזמן.
ומה זה אומר על הארנק?
עופרת-חומצה נוזלי, לרכב בלי סטארט-סטופ
בעד
נגד
מתאים ל: רכב בלי סטארט-סטופ
נוזלי משופר, בנוי להרבה מחזורי התנעה
בעד
נגד
מתאים ל: רכב שהיצרן סיפק עם EFB
אטום, אלקטרוליט ספוג בסיבי זכוכית
בעד
נגד
מתאים ל: רכב שהגיע עם AGM, סטארט-סטופ מתקדם או בלימה רגנרטיבית
השורה התחתונה: מתקינים את הסוג המקורי או גבוה ממנו, אבל לא משלמים על AGM ברכב שלא צריך אותו.
המחיר נקבע בעיקר לפי הסוג והקיבולת, הרבה יותר מאשר לפי המותג.
ההשוואה היחידה שעובדת: מבקשים מכל מוכר מחיר סופי שכולל את המצבר, ההתקנה, בדיקת עומס, רישום במחשב הרכב אם צריך ופינוי של המצבר הישן. ומשווים את אותו מפרט בדיוק: אותו סוג, אותן מידות, אותו קוטב, אותם Ah ו-CCA. הצעה ל-EFB מול הצעה ל-AGM היא לא השוואה. היא בדיוק המקום שבו מוכר "משדרג" אתכם בלי שביקשתם. ומחיר "מצבר בלבד" נמוך באתר הופך לא פעם ליקר יותר בקופה.
ארבע דרכים להחליף:
רישום מצבר במחשב הרכב. בחלק מהרכבים האירופיים החדשים מומלץ לרשום את המצבר החדש במערכת הרכב. בלי זה המחשב ממשיך לטעון כאילו מדובר במצבר הישן והשחוק, והחדש עלול להיפגע מטעינת יתר. זה נעשה עם מחשב אבחון, בחנות מצברים מאובזרת או במוסך. כדי לדעת אם זה נדרש ברכב שלכם, בודקים בספר הרכב או שואלים לפני הקנייה.
אחריות. האחריות מכסה בדרך כלל פגם ייצור, ותקופתה תלויה ביבואן. היא לא מכסה מצבר שהתרוקן בגלל אור שנשכח דולק או אלטרנטור תקול. שומרים חשבונית עם תאריך ועם מספר המצבר.
נשאר לדעת מה בדיוק להגיד בטלפון.
עונים על חמש שאלות לפי הסדר, ובסוף יש לכם שורה אחת להקריא בטלפון:
התוצאה נראית כך: "מצבר EFB, אותם Ah ואותו CCA לפי EN כמו בישן, קוטב ימין, מידה L3, כולל רישום במחשב". עם השורה הזו קשה למכור לכם משהו אחר.
המצבר הישן מכיל עופרת וחומצה גופרתית. מצברי עופרת נחשבים פסולת מסוכנת ומקומם במחזור, לא בפח. בפועל זה הכי פשוט: משאירים אותו אצל מי שהתקין את החדש. חנויות המצברים אוספות את הישנים ומעבירות אותם למחזור, וחלקן אף מורידות מעט מהמחיר תמורתו.
מצבר חדש מגיע טעון. אם מצבר עמד זמן רב במחסן ומתחו במנוחה נמוך מהערך שהיצרן מציין למצבר טעון, כדאי לטעון אותו לפני ההתקנה.
כן. מחברים לנקודות ההתנעה שהיצרן ציין בספר הרכב, שלפעמים נמצאות בתא המנוע גם כשהמצבר עצמו בתא המטען או מתחת למושב.
לא בהכרח. טוענים אותו במלואו ועושים בדיקת עומס. מצבר רגיל נפגע יותר מפריקה עמוקה מאשר AGM, ולכן אם הוא נכשל בבדיקה, מחליפים.