כפפות חורף בישראל: מה באמת צריך, ולמה כפפות סקי הן בזבוז

ירושלים נמצאת בגובה של כ-715 מטר. לפי נתוני השירות המטאורולוגי שמביא מעריב, הטמפרטורה הממוצעת בה בחורף היא כ-10 מעלות. עשר מעלות ולא מינוס עשר, ובכל זאת בנובמבר המדף הראשון בחנות מלא בכפפות סקי מנופחות, כאלה שנבנו לרכבל בגובה 2,000 מטר.

השורה התחתונה שלנו: מה שמצנן אתכם בחורף הישראלי הוא רוח, גשם קצר ותנועה, ולא קור קיצוני. מי שמבין את זה קונה כפפה דקה ולא משלם על בידוד שהוא לא צריך.

איזה כפפות חורף באמת צריך בישראל, ומתי כפפות סקי הן בזבוז?

בירושלים יורדים בממוצע כ-554 מ"מ גשם בשנה, לפי אותם נתונים שמביא מעריב. החורף שם יכול להיות קר מאוד וגשום, ובשכונות הגבוהות יש סיכוי לשלג. שלג כבד של כ-20 ס"מ יורד בעיר אחת ל-3 עד 5 שנים. זה אירוע, לא שגרה.

צפת יושבת בגובה של כ-900 מטר, ובלילות של ינואר הטמפרטורה בה יורדת בדרך כלל לכמה מעלות בודדות (הערכה, נכון ל-2026). ברמת הגולן קר עוד יותר, ובחרמון, בגובה של כ-1,600 עד 2,000 מטר ומעלה, הטמפרטורה בחורף יורדת בדרך כלל מתחת לאפס (הערכה, נכון ל-2026). שם, ורק שם, כפפת סקי היא ציוד ולא תחפושת.

לגולשים מתחילים ולגולשי סנובורד ממליצים בכתבה ב-ynet על כפפות אטומות ככל האפשר, עם בטנה נשלפת ומיגון קשיח לשורש כף היד. לטיול בגולן בלי גלישה, הצעה שלנו: שתי שכבות עדיפות על כפפה אחת עבה. כפפה פנימית דקה וכפפה עליונה חוסמת רוח. כשמתחממים בעלייה, מורידים את העליונה.

ואופניים? רכיבה של 20 קמ"ש יוצרת רוח נגדית גם ביום שקט. לכן רוכב בתל אביב בשמונה מעלות מרגיש יותר קור מהולך ברגל בירושלים באותה טמפרטורה.

שלוש שאלות, כפפה אחת

שאלה 1: למה הכפפות? הליכה בעיר, אופניים או קטנוע, ילדים, או טיול צפונה עד החרמון.

שאלה 2: כמה רטוב? יבש, גשם קצר, גשם ממושך, או שלג.

שאלה 3: צריך לגעת בטלפון? כן או לא.

מה יוצא מזה:

• הליכה בעיר. יבש: פליז או מרינו דק. גשם קצר: סופטשל עם ציפוי דוחה מים. גשם ממושך: סופטשל או בד סינתטי עם ממברנה. שלג: כפפה פנימית דקה ומעליה כפפה עם ממברנה.
• אופניים או קטנוע. יבש: סופטשל חוסם רוח עם כף מחוזקת לאחיזה. גשם קצר: סופטשל עם ציפוי דוחה מים. גשם ממושך: כפפת רכיבה עם ממברנה ותפרים מודבקים. בקטנוע ובאופנוע כפפה מוסמכת לתקן EN 13594. בשלג פשוט לא רוכבים.
• ילדים. יבש: מיטנס מפליז לגן, כפפות פליז לבית הספר. גשם או שלג: מיטנס עם ציפוי דוחה מים או ממברנה וחפת ארוך שנכנס מתחת לשרוול.
• טיול צפונה או לחרמון. יבש: כפפה פנימית ממרינו ומעליה סופטשל. גשם ממושך או שלג: כפפה פנימית ומעליה כפפה מבודדת עם ממברנה. לגלישה: כפפת סקי אטומה.
• טלפון: כן. מחפשים אצבעות מוליכות לפחות באגודל ובאצבע המורה, או כפפה פנימית עם מגע במסך שאפשר להישאר איתה כשמורידים את העליונה. לא: מוותרים על התוספת, בייחוד בעור ובניאופרן עבים, שבהם היא עובדת גרוע ממילא.

ויש עוד טעות יקרה אחת, והיא בחומר עצמו.

מה עדיף לכפפות חורף: צמר מרינו, פליז, ניאופרן, עור או סופטשל?

הטעות הכי יקרה בחנות היא לשלם על "אטום למים" כשמה שצריך זה "חוסם רוח". ברוב ימי החורף בישראל לא יורד גשם, אבל כמעט תמיד נושבת רוח בצומת הפתוח או בירידה מהגבעה.

פליז הוא נקודת הפתיחה. לפי ynet, הוא מחמם, קל, מנדף זיעה, סופג פחות לחות מצמר ונכבס בלי חשש. החיסרון: הוא לא עמיד ברוח ולא אטום למים, ולכן מתאים כשכבת ביניים או להליכה ביום יבש ושקט.

צמר מרינו ממשיך לחמם חלקית גם כשהוא לח, אבל מתייבש לאט. הוא מצוין ככפפה פנימית. ניאופרן, החומר של חליפות הצלילה, חוסם מים ורוח, אבל לא נושם: אחרי חצי שעה של הליכה מהירה היד מזיעה מבפנים, והכפפה מתייבשת לאט. עור חוסם רוח מצוין, אבל עור לא מטופל סופג מים ומתקשה אחרי ייבוש. סופטשל חוסם רוח ומתייבש מהר, ובניגוד לניאופרן הוא גם נושם. לכן הוא בעינינו החומר הכי מתאים לרוב ימי החורף כאן.

מי שמתעקש על אטימות ימצא בתווית שני מושגים שנראים אותו דבר, ואינם.

עמיד למים או דוחה מים: מה ההבדל, וצריך את זה בגשם הישראלי?

אלה שתי טכנולוגיות שונות, והתווית לא תמיד מבחינה ביניהן.

דוחה מים הוא ציפוי DWR שמורחים על הבד החיצוני. המים לא נספגים אלא נאספים לטיפות ומתגלגלים מהבד. לפי ynet, בבד חיצוני מפוליאסטר שהשכבות שלו לא מולחמות, צריך ציפוי כזה כדי שהבד לא ייספג. הציפוי נשחק עם הזמן ועם הכביסות.

עמיד או אטום למים פירושו ממברנה: שכבה דקה בין הבד החיצוני לבטנה. הנקבוביות שלה קטנות מספיק כדי לעצור טיפות מים, וגדולות מספיק כדי לאפשר לאדי הזיעה לצאת החוצה, כך מסבירים ב-ynet. בבגד עם שלוש שכבות מולחמות אין למים מקום להיספג בשכבה החיצונית.

הבעיה שרוב האנשים לא מכירים: גם עם ממברנה מצוינת, כשהבד החיצוני סופג מים הוא נהיה כבד וקר, והיד מרגישה רטובה למרות שהיא יבשה. לכן גם כפפה עם ממברנה צריכה ציפוי DWR מבחוץ. ככל שהממברנה טובה יותר, צריך פחות ציפוי.

לפי התקן האמריקני שמצוטט ב-ynet, בגד אטום ב-100% חייב לעמוד בלחץ של 17,500 מ"מ (25 PSI) ולהיות עם תפרים מודבקים. לגולשי סקי וסנובורד מספיקה אטימות של 5,000 עד 10,000 מ"מ, ומעבר לזה האטימות באה על חשבון הנשימה. לנשימה אין בכלל תקן אחיד: רוב היצרנים מפרסמים MVTR, כמות המים בגרמים שמתאדה ב-24 שעות דרך מטר רבוע, וכל אחד מודד בדרכו.

המסקנה שלנו: לגשם ישראלי קצר, בדרך מהחניה למשרד, ציפוי DWR מספיק. לרכיבה של חצי שעה בגשם, או לטיול בחרמון, משלמים על ממברנה.

איזה כפפות קונים לקטנוע ולילד, ומה כדאי לבדוק לפני הקנייה?

קטנוע ואופנוע. נכון לנובמבר 2026, ככל הידוע לנו, תקנות התעבורה בישראל מחייבות קסדה תקנית לרוכב אופנוע וקטנוע, ולא מחייבות כפפות. בצרפת, לשם השוואה, כפפות מאושרות הן חובה לרוכבי אופנוע מאז נובמבר 2016 (נכון ל-2026, לפי ידיעתנו). נכון ל-2026, ההמלצה שלנו: כפפה מוסמכת לתקן האירופי EN 13594, התקן לכפפות מגן לרוכבי אופנוע. על תווית כפפה תקנית מופיעה בדרך כלל רמה 1 או 2, ו-KP מסמן מגן למפרקי האצבעות (נכון ל-2026). כפפת סקי על הכידון נראית חמה, אבל לא נבנתה לשפשוף על אספלט.

אופניים. חסימת רוח חשובה יותר מעובי, כי כפפה עבה פוגעת באחיזה בבלמים. כף מחוזקת ואצבעות עם מגע במסך אם הטלפון משמש לניווט. אצבעות רטובות לא תמיד עובדות על המסך.

ילדים. במיטנס האצבעות חולקות חום, ולכן הם חמים יותר. בכפפות יש יותר דיוק. מיטנס לגן, כפפות לבית ספר. חוט או קליפס לשרוול חוסכים זוג בשבוע.

צ'קליסט קצר לפני שמשלמים:

• לקטנוע: תקן EN 13594 על התווית, חסימת רוח, חפת שנכנס מתחת לשרוול המעיל, מגע במסך אם יש ניווט.
• להליכה בעיר: חסימת רוח לפני אטימות, משקל קל, אפשרות לכביסה.
• לילד בגן: מיטנס, חפת ארוך, סגירה שהילד מסוגל לבד, חוט או קליפס, שם על התווית.
• לכולם: מידה לפי מדידה, תפרים ישרים בלי חוטים בולטים, ותווית שאומרת במפורש אם הכפפה דוחה מים או אטומה.

טיפול: פליז וצמר בכביסה עדינה בלי מרכך כביסה וייבוש באוויר. עור מייבשים בטבעיות, רחוק מתנור או מפזר חום.

נשארה השאלה שמבטלת הכי הרבה קניות: איזו מידה.

איך מודדים את היד ומה המידה שלי בכפפות?

מודדים את היד הדומיננטית כשהיא פתוחה ושטוחה. מניחים סרט מדידה רך סביב כף היד, בקו מפרקי האצבעות, בלי האגודל. אין סרט? חוט, ואחר כך סרגל. מודדים גם את האורך: מקו שורש כף היד ועד קצה האצבע האמצעית.

בשיטה שבה משתמשים יצרני כפפות רבים, מספר המידה קרוב להיקף כף היד באינצ'ים (נכון ל-2026). אם האורך גדול מההיקף, קובעים את המידה לפי האורך. נניח שמדדתם היקף של 19.5 ס"מ ואורך של 18 ס"מ: המידה היא 8, שבסולם האותיות מתאימה בערך ל-M. מידות האותיות S עד XL לא אחידות בין יצרנים, ולכן תמיד בודקים את טבלת היצרן שבוחרים.

לילד שעוד גדל מוסיפים חצי מידה, לא יותר. כפפה גדולה מדי משאירה אוויר בקצות האצבעות, והאצבעות מתקררות. יצרנים רבים לא מוכרים חצאי מידות: תוצאה כמו 7.5 פירושה לעלות ל-8 אם האצבעות לא שוחות בפנים (נכון ל-2026).

כדאי לקרוא גם: כובע צמר לחורף בישראל: מרינו, אקריליק או פליז, ומה באמת לא מגרד, ביגוד תרמי בחורף: מרינו או סינטטי, ולמה כותנה מקפיאה אתכם, מעיל פוך בישראל: כמה fill power באמת צריך, ומתי סינתטי עדיף, גרביים תרמיות: למה 50% מרינו מנצח כותנה בחורף הישראלי, מעיל גשם לחורף הישראלי: למה עמוד המים הוא לא המספר החשוב