בקבוק מים חמים: הוא לא מתפוצץ, הוא דולף. בדיקה של 2 דקות לפני השינה

אפשר להירדם עם בקבוק חם על הבטן ולהתעורר עם כוויה ונזק משמעותי במקום שבו הוא היה מונח. את זה אמר מנהל היחידה הארצית לכוויות בשיבא בראיון ל-mako, ובאותה שיחה הוסיף שבקבוקי גומי הם המסוכנים ביותר. והבקבוק, בניגוד לסיפורים, בדרך כלל לא מתפוצץ. הוא דולף.

בעינינו הבקבוק עצמו לא הבעיה. הבעיה היא שלושה הרגלים שנוצרים סביבו: מילוי חפוז ישר מהקומקום, פקק שאף אחד לא בודק, והירדמות כשהוא צמוד לגוף. לפי mako, ברוב המקרים מדובר בדליפה: פקק שלא נסגר כמו שצריך, תנועה לא נכונה או בלאי של הבקבוק. לכן שתי דקות של בדיקה בערב שוות יותר מכל דגם יקר.

איך ממלאים בקבוק מים חמים בלי להסתכן, ולמה לא ישר מהקומקום?

הטעות מתחילה בשנייה שהקומקום נכבה. המים בשיא החום, היד ממהרת, והבקבוק מוחזק באוויר. כך עושים את זה נכון, לפי הסדר:

1. מחכים אחרי הרתיחה. מניחים לקומקום לעמוד כמה דקות, עד שהמים יורדים מהרתיחה. לא שופכים מים שרק רתחו.
2. ממלאים חלקית. מחזיקים את הבקבוק זקוף בצוואר, מעל הכיור, ומוזגים לאט עד כשני שלישים בערך. לא עד הסוף.
3. מוציאים את האוויר. מניחים את הבקבוק על משטח יציב ולוחצים בעדינות עד שהמים מגיעים לפתח.
4. סוגרים את הפקק. מסובבים עד שהפקק נתפס ונסגר עד הסוף, בלי להתאמץ עד שהאטם נמעך.
5. בודקים דליפה הפוך. הופכים את הבקבוק מעל הכיור ולוחצים קלות. טיפה אחת, והבקבוק לא נכנס למיטה.
6. מכסים. מכניסים לכיסוי בד, ורק אז מעבירים למיטה.

למה לא מים רותחים? לפי וואלה בריאות, בחיך כמעט אין הבדל בין מים של 75 מעלות למים של 50 מעלות, אבל כשהם נשפכים על העור ההבדל בכוויה דרמטי. באותה כתבה מופיעה גם המלצה לכוון מיחם או קומקום בבית עם ילדים ל-50 מעלות צלזיוס. זו המלצה לקומקום, לא הוראת מילוי של יצרן, אבל ההיגיון זהה: כמה מעלות פחות מורידות הרבה סיכון.

גם במעריב פורסם סיפור של אישה שנכוותה מבקבוק מים חמים. ההמלצה שלה אחרי הפציעה הייתה פשוטה: לא למלא את הבקבוק במים רותחים.

מה בודקים בבקבוק לפני כל שימוש, ואיך הבדיקה משתנה בין הסוגים?

אם רוב הכוויות מבקבוק מתחילות בדליפה, הבדיקה צריכה לחפש בדיוק את שלושת הגורמים שמנה mako: פקק שלא נסגר כמו שצריך, תנועה לא נכונה ובלאי של הבקבוק. הבדיקה שונה לפי סוג הבקבוק.

גומי. זה הסוג שהמומחה משיבא כינה המסוכן ביותר. מותחים קלות את הגומי ליד הצוואר ולאורך התפרים, ומחפשים סדקים דקים, קפלים שלא נפתחים, אזור דביק או גומי שהתקשה ודהה. בודקים שהתבריג בפקק שלם ושהאטם לא סדוק. בסיפור שפורסם במעריב, הבקבוק של האישה שנכוותה היה בשימוש כמעט ארבע שנים, והיא אמרה שהייתה צריכה לזרוק אותו מוקדם יותר.

סיליקון. רך יותר, ועדיין בודקים אותו כמו גומי: סדקים בצוואר ובתפר, פקק שנתפס, ובדיקת דליפה הפוכה. אם היצרן הדפיס על הבקבוק או על האריזה הוראת טמפרטורה, היא גוברת על כל עצה כללית.

חשמלי נטען. כאן אין פקק למלא, והסיכון עובר לטעינה. פועלים לפי הוראות היצרן של הדגם הספציפי. מטעינים על משטח יציב מחוץ למיטה, לא מתחת לשמיכה. מנתקים מהחשמל לפני שמכניסים אותו למיטה, ולא משתמשים בו בזמן טעינה. בקבוק שהתנפח, דולף, מעלה ריח או שהכבל שלו פגום לא משמש.

איפה מניחים את הבקבוק במיטה, ואפשר לישון איתו כל הלילה?

לא שוכבים ולא יושבים על הבקבוק. משקל הגוף לוחץ על הפקק ועל התפרים, בדיוק הנקודות שדולפות.

איפה כן:

• ליד כפות הרגליים, מתחת לשמיכה.
• לצד הגוף, בתוך כיסוי בד.

איפה לא:

• על הבטן בזמן שינה. זה התרחיש שתיאר המומחה משיבא ל-mako: הירדמות עם בקבוק חם על הבטן וכוויה משמעותית בבוקר.
• מתחת לגוף, לגב או לירכיים.
• ישירות על עור חשוף, בלי כיסוי.

ולשאלה אם לישון איתו כל הלילה: הדרך הבטוחה יותר היא לחמם איתו את המיטה לפני השכיבה, ולהוציא אותו כשנכנסים לישון. מיטה חמה נשארת חמה מספיק זמן כדי להירדם.

מי לא אמור להשתמש בבקבוק מים חמים, ומה עם סוכרת ותינוקות?

הכאב הוא מערכת האזעקה שמזיזה את היד מהבקבוק. מי שהאזעקה שלו חלשה, או שלא יכול להזיז את הבקבוק בעצמו, נמצא בסיכון גבוה יותר. שלוש שאלות עושות את ההבחנה:

• גיל. תינוקות וילדים קטנים: לפי משרד הבריאות, העור של תינוקות דק מאוד, וכוויה עלולה להוביל לאשפוז ארוך. בהמשך עלולים לבוא גם ניתוחים וצלקות. בעריסה ובמיטת תינוק לא מניחים בקבוק מים חמים. גם אצל קשישים העור דק יותר והתגובה איטית יותר.
• ירידה בתחושה. נוירופתיה, מצב אחרי שבץ, פגיעה בעמוד השדרה, או שינה אחרי כדורי שינה או אלכוהול. במצבים האלה אי אפשר לסמוך על הכאב כאזהרה.
• סוכרת. סוכרת היא אחת הסיבות השכיחות לפגיעה בתחושה בכפות הרגליים, בדיוק המקום שבו מניחים את הבקבוק.

אם התשובה היא כן לאחת מהשאלות, מתייעצים עם הרופא המטפל לפני השימוש. מי שמשתמש בכל זאת בודק את העור אחרי כל שימוש ולא משאיר את הבקבוק צמוד לאותו מקום לאורך זמן.

הסדר חשוב, כי מים חמים ממשיכים לשרוף כל עוד הם על העור ובבגד.

1. מרחיקים ממקור החום. מוציאים את הבקבוק ואת הנפגע מהמיטה הרטובה.
2. מתקשרים ל-101 במקביל, כשצריך. בכוויה קשה, נרחבת או עמוקה, או כשנפגעו הפנים, כפות הידיים, כפות הרגליים או איברי המין, פונים מיד לעזרה רפואית. לפי mako, פגיעה באזורים האלה מחייבת ייעוץ רפואי מיידי.
3. מסירים בגדים רטובים. לפי mako, הדבר הראשון הוא להסיר את הבגדים שספגו מים, לפני השטיפה. בגד שנדבק לעור לא מושכים, שוטפים מעליו.
4. שוטפים 20 דקות. לפי משרד הבריאות, כוויה מנוזלים חמים שוטפים במים זורמים פושרים במשך 20 דקות.

מה לא עושים: לא מניחים קרח ישירות על העור, לא מורחים משחת שיניים, חמאה או שמן, ולא מפוצצים שלפוחיות. על שלפוחיות ועל כוויה נרחבת או עמוקה לא מורחים כלום.

גם כוויה שנראית קטנה אינה שולית. כוויה פוגעת בשלמות העור. לפי וואלה בריאות היא עלולה לגרום להצטלקות ואף לזיהום. כוויה בתינוק או בילד, כוויה גדולה מכף היד של הנפגע, או עור שהלבין או שאינו כואב כלל, הולכות לבדיקה של רופא.

איך מרוקנים ומאחסנים את הבקבוק בסוף החורף?

בבוקר מרוקנים את הבקבוק עד הסוף. מים שנשארים בפנים לילה אחרי לילה מאיצים את הבלאי, ובלאי הוא אחד משלושת הגורמים לדליפה שמנה mako.

בסוף העונה תולים את בקבוק הגומי או הסיליקון הפוך, עם פקק פתוח, עד שהוא מתייבש. שומרים אותו שטוח או תלוי, בלי קיפול חד, הרחק משמש ומדוד. בקבוק חשמלי נטען שומרים לפי הוראות היצרן, עם הכבל לא מקופל סביבו.

בערב הקר הראשון של החורף הבא, לפני המילוי הראשון, עושים את הבדיקה המלאה מהתחלה. בחירת בקבוק חדש ומתי להחליף אותו מפורטים בעמוד נפרד באתר.