רטיבות בקיר: המקום של הכתם מגלה מאיפה המים באים

שני קירות עם אותו כתם כהה מספרים שני סיפורים שונים. באחד יש צינור שמטפטף בתוך הקיר. בשני הקיר פשוט שותה מים מהאדמה, כמו נייר סופג. מי שצובע לפני שהוא יודע איזה מהם יש לו, יראה את אותו כתם שוב בחורף הבא. הרמז הראשון לא עולה כלום: איפה על הקיר הכתם יושב.

בעינינו, הטעות שחוזרת הכי הרבה ברטיבות היא לטפל בקיר לפני שקבעו מאיפה המים באים. לפי חברת האיטום תל פז לגובה, איטום חיצוני לא יפתור נזילת צנרת, וטיפול פנימי בלבד לא יפתור חדירת מים מסדק חיצוני. לכן קודם מאבחנים, ורק אחר כך מוציאים כסף.

איך יודעים מאיפה מגיעה הרטיבות בקיר לפי המקום שבו הכתם יושב?

לפי חברת האיטום סאן דק, לא כל רטיבות בקיר אומרת שיש נזילה בצנרת. המים יכולים להגיע מגג, ממרזב, מחלון, מצנרת או מעיבוי פנימי. השאלה הראשונה היא אם מדובר ברטיבות קפילרית, כלומר מים שעולים מלמטה, או בנזילה.

על הקיר יש ארבעה אזורים, ולכל אחד מהם יש סימן משלו:

• תחתית הקיר, עד כמטר מהרצפה: כתמים כהים, אבקה לבנה של מלחים וצבע מתקלף. המים עולים מהקרקע דרך בסיס הקיר. החשד: רטיבות קפילרית. מה בודקים קודם: את הגובה ואת הקו העליון של הכתם.
• סביב חלון או על קיר חיצוני: כתם מתחת לאדן או בפינות המסגרת, שגדל אחרי גשם. מי הגשם חודרים מבחוץ, דרך הקיר או מסביב לחלון. החשד: חדירת מי גשם. מה בודקים: יומן של ימי גשם מול גודל הכתם.
• לאורך קו של צינור: כתם מאחורי כיור, אסלה או מקלחת, או רצועה אנכית או אופקית שנמשכת לאורך התוואי של הצינור, וגדלה גם בקיץ. המים יוצאים מצינור שדולף בתוך הקיר. החשד: נזילת צנרת. מה בודקים: שעון מים ובדיקת רדיד.
• פינות וקו התקרה בקיר חיצוני: נקודות שחורות קטנות, בלי קצה ברור לכתם, בעיקר בחורף. אוויר חם ולח מהחדר פוגש משטח קר ומתעבה עליו. החשד: עיבוי. מה בודקים: אם אוורור משפר את המצב.

מקרה חמישי עומד בנפרד: כתם בתקרה עם טבעת או קצה ברור, שמתרחב. הוא בדרך כלל מגיע מהדירה שמעל או מהגג. המסלול שלו מפורט בסעיף על השכן מלמעלה.

רשמו את מה שאנשי מקצוע בודקים באבחון: מיקום הכתם, הגודל שלו, מתי הופיע, אם הוא משתנה אחרי גשם, אם יש עובש, קילוף או נפיחות, ואם יש קשר לחלון, למרפסת, לגג או לקיר סמוך.

למה הכתמים בתחתית הקיר כהים ומתקלפים?

הקיר יונק מים. רטיבות קפילרית היא מים שזוחלים כלפי מעלה דרך נקבוביות קטנות בחומר הבנייה, כמו נייר סופג שנוגע במים. לפי סאן דק, הסימן האופייני הוא כתמים כהים שמתחילים מתחתית הקיר. כתם שמגיע עד גובה של כמטר, בקו ישר יחסית לאורך הקיר, מצביע על רטיבות קפילרית ולא על נזילה. התקלפות צבע בחלק התחתון של הקיר שייכת לאותה תמונה, ובחורף הכתמים מתפשטים.

האבקה הלבנה היא מלחים שהמים מביאים איתם מהאדמה ומהבטון. כשהמים מתאדים מפני הקיר, המלחים נשארים מאחור. הם מתגבשים מתחת לצבע ודוחפים אותו החוצה.

מאיפה המים מגיעים? מגשמים, מהשקיית גינה, מנזילות צנרת שנספגות באדמה ומגיעות ליסודות, וממי תהום. בבתים פרטיים ובדירות גן המקור יכול להיות אדמת הגינה שצמודה לקיר, וגם המרזבים והביוב באזור. דירת קרקע בבניין ישן, עם ערוגה צמודה לקיר החיצוני, היא דוגמה מוכרת.

למה הקיר נרטב רק אחרי גשם?

הגשם מגיע לקירות החוץ. לפי סאן דק, בדירות רגילות קיר חיצוני יכול לספוג מי גשמים בחורף. לפי תל פז לגובה, כשכתמים מופיעים על קיר שפונה החוצה ומחמירים אחרי גשם, יש סבירות גבוהה שהמים חודרים דרך הקיר החיצוני. בלי בדיקה מקצועית אין ודאות.

אלה המקורות הנפוצים לפי תל פז לגובה:

• מרזבים סתומים או פגומים וניקוז שלא עובד.
• מים שנוזלים ממזגנים על החזית.
• סדקים סביב חלונות וחיבורים לא אטומים בין חלקים שונים בחזית.
• איטום לקוי, שחוק או חסר בקיר החיצוני.

רטיבות מעל הפנלים היא מקרה ערמומי: המים נכנסים דרך חלק עליון או צדדי שלא נאטם, מחלחלים מאחורי הפאנל ומופיעים בתוך הדירה במקום אחר.

הבדיקה שאתם יכולים לעשות לבד היא יומן. נניח שאחרי הגשם של יום שלישי הכתם ליד חלון הסלון גדל בכף יד, ואחרי שבוע יבש הוא הצטמק. זה כבר סימן ברור. צלמו את הכתם עם סרגל או סרט מדידה לידו, בכל פעם מאותה זווית, ורשמו את התאריך. את ימי הגשם באזור שלכם אפשר להצליב עם נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי.

איך בודקים אם יש נזילה בצנרת בתוך הקיר: שעון מים ובדיקת רדיד?

מי שרוצה לדעת אם זו צנרת צריך להסתכל קודם בלוח השנה. לפי תל פז לגובה, נזילה מצנרת יכולה להופיע גם בעונות יבשות, בעוד שרטיבות מגשם מופיעה בעיקר אחרי גשם. כתם שגדל באוגוסט לא מגיע מהגשם.

בדיקת שעון המים, בארבעה צעדים:

1. סגרו את כל הברזים בבית, וודאו שהמכונות (כביסה, כלים) לא פועלות ושהניאגרה לא מתמלאת.
2. מצאו את המונה של הדירה שלכם (בבניינים רבים הוא בארון משותף בחדר המדרגות, ומסומן במספר הדירה) וצלמו אותו.
3. חכו שעה עד כמה שעות בלי להשתמש במים, למשל בלילה.
4. צלמו שוב. אם הספרות השתנו או שהסמן הקטן במונה (משולש או גלגל קטן) זז, יש זרימה כשהכול סגור. זה סימן לנזילה סמויה, והצעד הבא הוא אינסטלטור.

לבדיקה הזאת יש מגבלות: נזילה זעירה לא תמיד מזיזה את המונה, ונזילה מהצנרת של דירה אחרת לא תופיע אצלכם בכלל.

בדיקת הרדיד עונה על שאלה אחרת: האם הלחות באה מתוך הקיר או מהאוויר בחדר. מחכים יום או יומיים ומרימים.

• טיפות על הצד שפונה לקיר: הלחות יוצאת מתוך הקיר. זה מתאים לנזילה, לרטיבות קפילרית או לחדירת מים.
• טיפות על הצד שפונה לחדר: הלחות באה מהאוויר בחדר. זה מתאים לעיבוי.

הרדיד לא אומר מאיפה המים נכנסו לקיר. הוא רק מפריד בין "בא מהקיר" לבין "בא מהחדר".

מה ההבדל בין עיבוי לחדירת מים, ולמה דווקא הפינות והתקרה נרטבות בחורף?

כי שם הקיר הכי קר. לפי תל פז לגובה, גשר תרמי, כלומר אזור בקיר שעובר דרכו יותר קור או חום, גורם לעיבוי בצד הפנימי של הקיר, ולא תמיד מדובר בנזילה מבחוץ. בבניין ישראלי טיפוסי זה קורה בפינה שבה שני קירות חוץ נפגשים, ובקו שבו קיר החוץ פוגש את תקרת הבטון.

איך זה נראה: נקודות שחורות קטנות של עובש, בלי קצה כתם ברור, שמחמירות בחורף ומשתפרות כשמאווררים. בחדר שינה שהחלון שלו סגור כל הלילה, או באמבטיה בלי מאוורר, הסימנים האלה מגיעים מהר.

מה עושים:

• פותחים חלונות לכמה דקות ביום, גם בחורף, ובמיוחד אחרי מקלחת ובישול.
• מפעילים מאוורר באמבטיה, ולא מייבשים כביסה בתוך חדר סגור.
• מרחיקים ארונות ומיטות כמה סנטימטרים מקיר החוץ, כדי שאוויר יזרום מאחוריהם.

אם הנקודות השחורות חוזרות למרות האוורור, יש מקום לבדיקה מקצועית. וכתם בתקרה עם טבעת, שמתרחב או שמופיע אחרי גשם, הוא לא עיבוי בכלל.

למה אין טעם לצבוע לפני שמוצאים את המקור, ומתי כתם הופך לעובש?

הצבע מסתיר את הראיות. לפי תל פז לגובה, חיפוי או כיסוי של קיר רטוב בלי טיפול במקור אינו פתרון, והוא מקשה על איתור המקור. אם לא מטפלים, הנזק מחמיר. מתפתח עובש, והטיח נפגע יחד עם הצבע.

לפי סאן דק, לחות מוגברת יוצרת סביבה שמעודדת עובש, והעובש עלול לגרום לבעיות נשימה ואלרגיות. אם בבית יש מישהו עם תסמינים כאלה, זה נושא לרופא, ולא משהו לאבחן לבד. הרטיבות פוגעת גם ברהיטי עץ ובבדים, ובשקעי חשמל נמוכים היא עלולה לגרום לקצר. כתם שמגיע לשקע: מנתקים את המעגל בלוח החשמל ומזמינים חשמלאי מוסמך לפני שנוגעים.

הסדר הנכון: אבחון, תיקון המקור, ייבוש הקיר, ורק בסוף צבע.

מה עושים כשהרטיבות מהשכן מלמעלה או מדירה חדשה, ומי אחראי?

כשהמים מגיעים מדירה אחרת, מה שקובע הוא התיעוד. כמה שבועות של תמונות עם תאריכים יעזרו לכם יותר מכל ויכוח במדרגות.

המסלול, בארבעה שלבים:

1. תיעוד: תמונות של הכתם עם תאריך, סרגל לידו ומעקב שבועי. רשמו גם את תוצאות בדיקת שעון המים שלכם, שמראות שהצנרת שלכם לא דולפת.
2. הודעה בכתב: מכתב או הודעה לשכן, עם התמונות והתאריכים. אם החשד הוא גג, קיר חוץ או צנרת משותפת, ההודעה הולכת גם לנציגות הבית המשותף.
3. איתור: בדיקת איתור נזילה מקצועית בדירה שממנה נראה שהמים מגיעים. מי מזמין ומי משלם נקבע בהסכמה בין השכנים או לפי האחריות.
4. ביטוח: בדקו בפוליסת ביטוח המבנה שלכם אם יש כיסוי לנזקי מים, ושאלו את השכן אם יש לו ביטוח צד שלישי. הכיסוי תלוי בתנאי כל פוליסה.

גג, קירות חוץ וצנרת משותפת הם בדרך כלל רכוש משותף, אבל התקנון של הבניין יכול לקבוע אחרת.

החוק נותן לקבלן הזדמנות לתקן ליקוי שהתגלה, ולכן ההודעה בכתב, בדואר רשום או במייל עם אישור קבלה, ועליה תמונות עם תאריכים, היא הצעד שלא מדלגים עליו. המלכודת: אנשים מחכים "לראות אם זה עובר" ומגלים שהתקופה חלפה. לפני שזה קורה, שווה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בליקויי בנייה.

כדאי לקרוא גם: עובש בקירות