תוכנית אדים מובנית
פונקציה של היצרן עם כמות מים שנקבעת במדריך הדגם
בעד
- נשלטת אוטומטית
- מתאימה ללכלוך טרי וקל
נגד
- רק בדגמים שמצוידים בה
- לא לשומן שרוף ישן
מתאים ל: בעלי תנור עם תוכנית אדים בתפריט
ניקיון

רוב האנשים תופסים את התרסיס הראשון שעל המדף ומתחילים לרסס. בחלק מהתנורים זו טעות שעולה ביוקר. דפנות קטליטיות שמרססים ומשפשפים נפגעות, ותנור פירוליטי בכלל לא צריך את הבקבוק: לפי מיילה, הוא שורף את השומנים בעצמו בחום של כ-500 מעלות. לפני שפותחים בקבוק, שאלה אחת: מה מצפה את הדפנות?
בעינינו, ניקוי תנור מתחיל בציפוי ולא בחומר. מי שמרסס מסיר שומנים בתנור פירוליטי מוסיף לעצמו עבודה וסיכון בלי שום צורך. מי שמעביר סקוץ' על דופן קטליטית עלול לגרום נזק שאף ניגוב לא יתקן.
שלושה מקומות נותנים את התשובה תוך דקה:
עכשיו שלוש שאלות, לפי הסדר:
פרט שמפספסים: בתנור קטליטי הלוחות המחוספסים יושבים בדרך כלל רק על הדפנות, על הקיר האחורי ולפעמים על התקרה. התחתית והדלת הן אמייל וזכוכית רגילים, ומנקים אותם כמו תנור אמייל.
הכלל הראשון של מיילה פשוט: ככל שמתמהמהים בהסרת השומן, קשה יותר להסיר אותו. כתם של אתמול יורד במטלית. כתם של שלושה חודשים כבר הפך לשכבה.
שיטת הריכוך הביתית מופיעה כמעט באותן מילים אצל מיילה ובוואלה בית ועיצוב, בהנחיות אסף מוטלו: מפזרים סודה לשתייה על הכתמים, מכניסים קערה חסינת חום מלאה במים ומפעילים את התנור על 100 מעלות למשך כ-30 דקות. לפי וואלה בית ועיצוב, האדים שנלכדים בתנור מרככים את הלכלוך ומאפשרים להסיר לפחות חלק מהכתמים. חלק, לא הכל.
רשימה לסימון, תנור אמייל:
אז סודה וחומץ עובדים? כריכוך ולכתמים קלים, כן. כקסם לשומן שרוף ותיק, לא. לשכבה הזו וואלה בית ועיצוב ממליץ על מסיר שומנים ייעודי, ולא לשכוח לשים כפפות לפני.
טעויות נפוצות: מנגבים כשהתנור עוד חם ונכווים. מדלגים על הכפפות. ממשיכים עם אותה מטלית שומנית שרק מורחת את הלכלוך. מחכים שבועות עם כתם טרי.
דופן קטליטית היא ציפוי נקבובי שנועד לפרק את התזות השומן בעצמו, בחום של בישול רגיל. הנקבוביות הן כל הסוד. סקוץ' ומגרד שוחקים אותן, ומסיר שומנים ושאריות של משחה סותמים אותן. דופן סתומה מפסיקה לעבוד ונראית כמו כתם קבוע.
לכן ההוראות כאן מגיעות מהיצרן, וכל דגם שונה. בחלק מהמדריכים יש תוכנית חימום ייעודית שמפעילה את הציפוי, ובחלק מהדגמים אפשר לפרק את הלוחות, להפוך אותם או להחליף אותם כשהם נשחקים. טמפרטורה וזמן לוקחים רק מהמדריך של הדגם שלכם.
רשימה לסימון, דפנות קטליטיות:
ומה לא נכנס לתנור קטליטי: סקוץ', מגרד מתכת, צמר פלדה, תרסיס מסיר שומנים.
התנור מגיע לכ-500 מעלות לפי מיילה, ולכ-480 מעלות לפי וואלה בית ועיצוב, ושורף את השומן לאפר. נכון לנובמבר 2026, תוכנית פירוליטית נמשכת בערך שעה וחצי עד שלוש שעות, לפי הדגם, והדלת נשארת נעולה עד שהתנור מתקרר.
רשימה לסימון, הכנה לתוכנית פירוליטית:
אחרי התוכנית ממתינים שהתנור יתקרר, ומטלית לחה אחת אוספת את האפר שנאגר בתחתית. לפי מיילה, זה כל הסיפור.
כשרות: לפי וואלה בית ועיצוב, תוכנית הפירוליזה מאפשרת הכשרה לפסח ולחגים, ואפייה של בשרי וחלבי בזה אחר זה אחרי הפעלה. מי שמקפיד שואל רב.
התעריף האחיד לצרכן ביתי ב-2026 הוא 64.3 אגורות לקוט"ש, לפי BIPV. את צריכת התוכנית לוקחים מהמדריך של הדגם.
נניח שהמדריך מציין 4 קוט"ש לפעולה. 4 כפול 64.3 אגורות יוצא 257.2 אגורות, כלומר כ-2.57 ₪ לפעולה. ארבע הפעלות בשנה, אחת לעונה, עולות כ-10.29 ₪ בשנה.
השורה התחתונה שלנו: בכמה שקלים בודדים לפעולה מקבלים תנור נקי בלי כימיקלים, בלי כפפות ובלי שעה על הברכיים. מי שקנה תנור פירוליטי וממשיך לקרצף משלם פעמיים.
דוגמה: צריכת חשמל לפעולה (לפי מדריך הדגם): 4 קוט"ש, הפעלות בשנה: 4 פעמים, תעריף 2026: 64.3 אגורות לקוט"ש. התוצאה: 10.29 ₪.
צריכה כפול התעריף (64.3 אגורות לקוט"ש ב-2026, לפי BIPV) כפול מספר ההפעלות.
כאן מתבלבלים: תוכנית אדים מובנית וקערת מים הן שתי שיטות שונות. התוכנית היא פונקציה של היצרן. שופכים כמות מים שהמדריך מגדיר, בדרך כלל לשקע בתחתית או למכל ייעודי, והתנור מחמם לפי תוכנית קבועה. קערת המים היא השיטה הביתית שמתאימה לכל תנור אמייל, והיא מפורטת בסעיף על שומן שרוף.
שתיהן טובות ללכלוך טרי וקל: התזה מעוף צלוי, קצת גבינה שנזלה. שומן שרוף של חודשים לא ירד מאדים לבד. בסיום ממתינים שהתנור יתקרר לחום נעים, מנגבים את המים והלכלוך המרוכך, ומייבשים את השקע בתחתית.
רשימה לסימון, תוכנית אדים:
פונקציה של היצרן עם כמות מים שנקבעת במדריך הדגם
בעד
נגד
מתאים ל: בעלי תנור עם תוכנית אדים בתפריט
שיטה ביתית: קערה חסינת חום, 100 מעלות, כחצי שעה
בעד
נגד
מתאים ל: תנור אמייל בלי תוכנית אדים
השורה התחתונה: אלה שתי שיטות שונות, ושתיהן מתאימות ללכלוך קל ולא לשומן שרוף ותיק.
לא. בדפנות קטליטיות זה אסור, כי החומר סותם את הציפוי. בתנור פירוליטי היצרנים לא ממליצים עליו: שאריות של החומר עלולות להיצרב לאמייל בתוכנית הבאה ולהשאיר כתמים וריח.
בתנור אמייל רגיל מסיר שומנים לגיטימי, בתנאים הבאים:
| שיטה | אמייל | קטליטי | פירוליטי |
|---|---|---|---|
| סודה לשתייה וקערת מים (100 מעלות, כחצי שעה) | מתאים | לבדוק במדריך | לא נחוץ |
| מסיר שומנים ייעודי עם כפפות | מתאים, בתנור קר | אסור | לא מומלץ, לפי הוראות היצרן |
| סקוץ' ומגרד | רק צד רך, בזהירות | אסור | לא נחוץ |
| תוכנית פירוליזה (כ-500 מעלות) | אין | אין | זו השיטה |
| מטלית לחה אחרי קירור | כן | כן, בעדינות | כן, על האפר |
מיילה, וואלה בית ועיצוב (בהנחיות אסף מוטלו), והוראות יצרני תנורים; נכון לנובמבר 2026
רשתות ותבניות נכנסות לכיור או לאמבטיה, על מגבת ישנה כדי לא לשרוט, במים חמים עם סבון כלים לכמה שעות. אחרי השרייה מספיק ספוג. לתנור הפירוליטי הן לא נכנסות, אלא אם המדריך מתיר.
הדלת היא סיפור אחר. נכון ל-2026, בדלת של רוב התנורים יש בערך שתיים עד ארבע שכבות זכוכית, לפי הדגם. בחלק העליון של הדלת יש פתחי אוורור, ודרכם נכנסים אדי שומן ופירורים שמתיישבים על הצדדים הפנימיים של הזכוכיות. זה הכתם שאי אפשר להגיע אליו מבחוץ, כי הוא בכלל לא בחוץ.
בהרבה דגמים אפשר לפרק את הדלת ואת הזכוכיות בלי כלים, לפי מדריך הדגם:
הכלל שלנו: ניגוב נקודתי אחרי כל פעם שמשהו נשפך, וניקוי מלא פעם בעונה. מי שאופה כמה פעמים בשבוע יגיע לזה מהר יותר.
המניעה עושה חצי מהעבודה. מיילה ממליצה להניח את כלי הבישול על נייר אפייה או נייר כסף, ולפרוס נייר כסף בקומה התחתונה כדי שיספוג את הטפטופים במקום שיידבקו לתחתית. בתנור פירוליטי מוציאים את נייר הכסף לפני כל תוכנית ניקוי.
נשאר ריח של שרוף? לפי מיילה, סוחטים לימון שלם לקערה עמידה בחום ומפעילים את התנור על חום בינוני 15 עד 20 דקות.
מנגבים אותם רק במטלית לחה כשהתנור קר ומנותק, ולא מרססים עליהם חומרים. פירוק של כיסוי המאוורר עושים רק אם מדריך הדגם מתאר אותו.
התנור בנוי לחום הזה, אבל אין סיבה להפעיל אותה אחרי כל אפייה. אחת לעונה, או כשהלכלוך מצטבר, מספיקה לרוב הבתים.
מנגבים שוב במטלית לחה ונקייה כמה פעמים, ומחממים את התנור ריק עם חלון פתוח לפני שמכניסים אוכל.