מגב
אוסף את הנוזל במשיכה אחת
בעד
- לא משאיר סיבים
- מהיר בחלון גדול
נגד
- גומי שחוק משאיר קו
- צריך לנגב את הלהב אחרי כל מעבר
מתאים ל: חלונות גדולים וזכוכית שטוחה
ניקיון

רוב הפסים על החלון לא באים מהחומר ולא מהמטלית. הם באים מהשעה, כי זכוכית חמה מייבשת את הנוזל לפני שהמגב מספיק לאסוף אותו. הצד המסוכן יותר הוא שחלון הוא גם מקום שנופלים ממנו, והרגע הקריטי בניקוי הוא ה"רק עוד קצת החוצה" כדי להגיע לפינה האחרונה.
בעינינו, חלון נקי לא שווה נפילה. הצד החיצוני של חלון בקומה גבוהה, שאי אפשר להגיע אליו מבפנים, הוא עבודה למי שמצויד לה.
פס על זכוכית הוא כמעט תמיד אחד משלושה: נוזל שהתייבש לפני שנאסף, שאריות סבון, או סיבים ממטלית או מנייר. חומר יקר לא פותר אף אחד מהם. השיטה כן.
מה שצריך: דלי עם כ-4 ליטר מים פושרים וטיפה או שתיים של נוזל כלים, ספוג או מטלית להרטבה, מגב עם להב גומי, שתי מטליות מיקרופייבר יבשות ומגבת לאדן.
הטעות הנפוצה ביותר היא יותר מדי סבון. קצף בדלי פירושו שכבה דביקה על הזכוכית. הטעות השנייה היא נייר סופג ועיתון, שמשאירים סיבים ודיו.
זכוכית חמה מאיידת את המים לפני שהמגב מגיע אליהם. מה שנשאר הוא בדיוק מה שלא רציתם: פסי סבון ונקודות לבנות של אבנית.
בישראל זה אומר לא לנקות בצהרי הקיץ ולא ביום חמסין, כשהרוח מייבשת והאבק נדבק מחדש תוך שעה. שעת בוקר מוקדמת עובדת הכי טוב. חלון מערבי מנקים בבוקר, חלון מזרחי אחר הצהריים, וחלון דרומי מוקדם בבוקר או אחרי שהשמש ירדה ממנו. הבדיקה הפשוטה: כף יד על הזכוכית. חמה? מחכים.
ומה עם כתמי אבנית? נקודות לבנות שלא יורדות במים וסבון הן מינרלים של מים קשים, מממטרה, מטפטוף מזגן של השכנים או מהגשם הראשון. מורידים אותן בחומץ לבן מדולל חצי-חצי במים, על מטלית ולא בריסוס על כל החלון. משאירים דקה או שתיים, מנגבים בעדינות ושוטפים במים נקיים לפני המגב.
לרוב החלונות מספיקים מים וטיפת נוזל כלים. חומץ מדולל מטפל באבנית, ומעט אלכוהול על מטלית מוריד סימני אצבעות ושומן מהקצוות. אקונומיקה לא שייכת לחלון בכלל: היא לא מנקה זכוכית טוב יותר, והיא מייבשת ומזיקה לאטמי הגומי.
רוב המדריכים עוברים על המלכודת הזאת בשתיקה. מי שניקה קודם את האדן או את התריס באקונומיקה ועבר לרסס נוזל חלונות על אותו שטח, יצר בלי לדעת צירוף מסוכן. אקונומיקה ואמוניה יוצרות כלוראמינים, גזים שמגרים את דרכי הנשימה ואת העיניים. וכשמערבבים אקונומיקה עם חומץ או עם מסיר אבנית חומצי, משתחרר כלור גזי.
לפי mako, אסור לערבב חומרי ניקוי זה בזה, וגם לא עם חומץ או סודה לשתייה, כי נוצרים גזים נדיפים שעלולים להיות רעילים מאוד. ובאותה כתבה נאמר לקרוא את ההוראות על האריזה ולפעול לפיהן.
| צירוף | מה נוצר | למה זה מסוכן |
|---|---|---|
| אקונומיקה + אמוניה (גם נוזל חלונות עם אמוניה) | כלוראמינים | גזים שמגרים את דרכי הנשימה ואת העיניים |
| אקונומיקה + חומץ או מסיר אבנית חומצי | כלור גזי | גז רעיל לריאות |
| חומרי ניקוי זה עם זה, או עם חומץ או סודה לשתייה | גזים נדיפים | לפי mako, עלולים להיות רעילים מאוד. הכלל: מוצר אחד בכל פעם, ובין מוצר למוצר שוטפים ומאווררים. וקוראים את התווית |
הצירופים לפי הנחיות משרד הבריאות והמרכז הארצי למידע בהרעלות ברמב"ם; איסור הערבוב וקריאת התווית לפי כתבה באתר mako. נכון לנובמבר 2026.
שניהם, כל אחד בתפקיד שלו. מגב אוסף את כל הנוזל במשיכה אחת ולא משאיר סיבים, ולכן הוא מנצח בחלון גדול ובזכוכית שטוחה. מיקרופייבר נכנס לפינות וגם למסגרת, נוח בחלון קטן, והוא כלי הליטוש הסופי.
מוט טלסקופי ארוך מפתה, אבל הוא בדיוק הכלי שמזמין להוציא את הגוף החוצה.
שני סימנים שהגיע הזמן לטפל בכלים. מגב שמשאיר קו רטוב באותו מקום בכל משיכה: הגומי נחתך או התקשה. מיקרופייבר שהתחיל למרוח: הוא רווי. גומי מחליפים. מטלית מכבסים בלי מרכך כביסה, שסותם את הסיבים.
אוסף את הנוזל במשיכה אחת
בעד
נגד
מתאים ל: חלונות גדולים וזכוכית שטוחה
סופגת ומלטשת ביד
בעד
נגד
מתאים ל: חלון קטן ומסגרת, וגם ליטוש סופי
השורה התחתונה: מגב לשטח, מיקרופייבר יבש לקצוות.
בחלון הזזה מתחילים מלמטה, וזה לא סותר את הכלל. המסילה התחתונה אוספת חול ועלים, ולפעמים גם חרקים מתים, ורטובה היא הופכת לבוץ שהמגב גורר בחזרה אל הזכוכית.
את המסילה שואבים ביבש לכל אורכה, משפשפים במברשת שיניים ישנה עם מים וסבון, אוספים במטלית ומייבשים. את חורי הניקוז הקטנים בחזית המסגרת פותחים בקיסם, כדי שמי הגשם לא יעמדו בפנים.
איך בנוי החלון: הכנף יושבת על גלגלים קטנים שנוסעים בתוך המסילה התחתונה. למעלה היא נכנסת למסילה העליונה, שעמוקה יותר, והעומק הזה הוא נקודת ההרמה: יש בו מקום להרים את הכנף עד שהגלגלים יוצאים מלמטה. בחלונות רבים מותקנים במסילה העליונה חוסמי הרמה, חלקי פלסטיק או ברגים שמונעים בדיוק את ההרמה הזאת, גם מפני פריצה.
הוצאת הכנף פנימה:
הדרך הבטוחה להגיע לצד החיצוני של חלון הזזה היא זו: הכנף בתוך הבית, שני הצדדים שלה מול הפנים שלכם, ואתם על הרצפה. בהחזרה עושים אותו דבר הפוך, מוודאים שהגלגלים יושבים במסילה ומחזירים את חוסמי ההרמה.
הרשת נגד יתושים יוצאת בנפרד ומנוקה במברשת רכה ומים, בלי לחץ שיקרע אותה. את מסגרת האלומיניום ואת אטמי הגומי מנגבים במטלית לחה עם סבון עדין. בלי צמר פלדה, בלי אבקות שורטות ובלי מדללים.
חלון ציר שנפתח פנימה: פותחים עד הסוף ומנקים את שני הצדדים כשהכנף בתוך החדר. חלון ציר שנפתח החוצה מנקים מבפנים רק בצד הפנימי. את החיצוני, אם אין גישה ממרפסת, משאירים לאיש מקצוע.
דריי-קיפ: לידית שלושה מצבים. ידית למטה: נעול. ידית למעלה: נטייה, הכנף נוטה פנימה מלמעלה לאוורור. ידית אופקית: פתיחה מלאה פנימה, כמו דלת. במצב נטייה מנקים את הצד הפנימי. בפתיחה מלאה הצד החיצוני של הכנף נכנס אליכם לחדר, ומנקים אותו בעמידה על הרצפה. מחזיקים את הכנף ביד אחת, לא מסובבים את הידית כשהכנף פתוחה, וסוגרים לגמרי לפני שעוברים בין מצבים. אחרת הכנף עלולה להשתחרר מהציר העליון ולהישאר תלויה על פינה אחת.
תריס גלילה: אין צורך לפרק. פותחים את החלון, מורידים את התריס קטע אחד עד שהלמלות העליונות נגישות מבפנים, ומנגבים אותן בבד לח וסחוט. מורידים עוד קטע ומנגבים אותו, וכך עד למטה. את המסילות הצדדיות מנקים במברשת. לא שופכים מים לתוך ארגז התריס, ובתריס חשמלי לא מפעילים את המנוע כשיד או מטלית בין הלמלות. הפנים החיצוניות של הלמלות נשטפות בגשם, ואין סיבה להישען בשבילן.
חלון קבוע: אם הצד החיצוני לא נגיש מבפנים או ממרפסת, לא מנקים אותו בעצמכם. במרפסת שמש סגורה הזכוכית נגישה לפעמים מבפנים, וגם שם לא עומדים על כיסא ולא נשענים מעל המעקה.
מתי עוצרים ומזמינים איש מקצוע:
ורשת נגד יתושים אינה הגנה: היא לא עוצרת משקל של גוף.
ביום ניקוי חלונות כל הכללים האלה נשברים בבת אחת. הספה מוזזת, החלון פתוח לרווחה והרשת בחוץ. לכן הילדים לא בחדר בזמן העבודה, ובסוף מחזירים למקומם את הרהיטים ואת הרשת, וגם את מגביל הפתיחה.
למבוגרים הכלל קצר: לא עומדים על אדן, על כיסא או על שרפרף ליד חלון פתוח, ולא נשענים החוצה. גם לא "רק לפינה".
ארבע שאלות יעזרו להחליט:
אין מספר קבוע, ומי שמבטיח "פעם בחודש" לא גר מול הים בבת ים ולא בבאר שבע אחרי סופת אבק. ליד החוף המלח מצטבר על הזכוכית מהר, בנגב האבק, ובמרכז הגשם הראשון של העונה משאיר נקודות בוץ על כל חלון.
הסימן הכי אמין: שמש של בוקר או של ערב שנכנסת באלכסון. באור הזה רואים כל כתם, ואם רואים, הגיע הזמן.
קצב שנתי שעובד בישראל:
המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ אישי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
עיתון ונייר סופג משאירים סיבים, ועיתון משאיר גם דיו על המסגרת. מגב ומטלית מיקרופייבר יבשה משאירים פחות סימנים.
לא מנקים. לכלוך בין השכבות אומר שהאיטום של היחידה נפגע, וזה מקרה לאיש מקצוע שיתקן או יחליף את הזכוכית.
מרטיבים את המקום במים וסבון, מחכים דקה וגורדים במגרד פלסטיק בזווית נמוכה. את השאריות הדביקות מורידים במעט אלכוהול על מטלית, ושוטפים במים לפני המגב.