ניקוי אסלה: איך מורידים אבנית וכתם חום, ומה אסור לערבב

קצת אקונומיקה, שפריץ של מסיר אבנית "להשלמה", דלת השירותים נסגרת והחלון הקטן נשאר סגור. זה התרחיש שמגזין הבריאות של מאקו מזהיר ממנו: אקונומיקה עם חומצה משחררת אדי כלור, שרעילים בשאיפה. בחדר קטן ולא מאוורר כמו השירותים, חשיפה ממושכת לאדים עלולה לגרום לסחרחורת או לקוצר נשימה.

בעינינו, מה שמכריע באסלה הוא הסדר ולא הכוח: קודם אבנית בחומצה, אחר כך שטיפה מלאה, ורק אז חיטוי. אף פעם לא שני חומרים באותו סיבוב.

מה רואים באסלה ומה מתאים לזה? עץ ההחלטות

שלושה סימנים מכסים את רוב מה שקורה באסלה ביתית. בחרו את הסימן שלכם ולכו לענף שלו.

סימן 1: טבעת לבנה, אפורה או צהבהבה בקו המים

• מה זה: אבנית, משקע מינרלים שנוצר בבתים עם מים קשים.
• מה שמים: מלח לימון, או חומץ או מיץ לימון לא מדוללים.
• כמה זמן: כמה שעות, ועדיף לילה שלם.
• מה אחר כך: מברשת, שטיפה מלאה, ורק אז חיטוי.

סימן 2: כתם חום או כהה בתחתית הקערה

• מה זה: לכלוך, שאריות וחלודה שהצטברו.
• מה שמים: אותה חומצה עדינה, או ג'ל נגד חלודה לפי הוראות היצרן.
• כמה זמן: לילה בחומצה ביתית, ובג'ל לפי התווית. חוזרים על הטיפול אם הכתם לא ירד.
• מה אחר כך: שטיפה ואז חיטוי.

סימן 3: ריח שנשאר גם אחרי ניקוי

• מה בודקים: מתחת לשוליים, חורי ההדחה, ושיש מים בסיפון.
• מה שמים: אין צורך בחומר חדש. מברשת וחיטוי רגיל במקומות שפספסתם.
• מתי לעצור: אם הקערה נקייה, הסיפון מלא והריח עדיין שם, זה כבר תפקיד של אינסטלטור.

למה הטבעת חוזרת כל כך מהר? מי התהום שמגיעים לחלק גדול מהיישובים בישראל קשים יחסית, עשירים בסידן ובמגנזיום. מים מותפלים רכים יותר, ולכן הקשיות משתנה בין יישוב ליישוב ולפי תמהיל המים שמגיע לרשת. את נתוני איכות המים בעיר שלכם אפשר לבקש מתאגיד המים המקומי. בבית עם מים קשים, גם ניקוי יסודי לא מבטיח שהטבעת לא תחזור. הוא רק קובע כמה מהר.

איך מורידים טבעת אבנית בקו המים ומה כדאי להשאיר ללילה?

אבנית לא אוהבת חומצה. לפי מאקו, חומרים חומציים כמו לימון או חומץ מפרקים את האבנית ומנקים את הכתמים. השאלה היא רק כמה זמן נותנים להם לעבוד.

גולשת שתיארה את הניסיון שלה במאקו שפכה לאסלה קופסת מלח לימון של 75 גרם, השאירה ללילה, ובבוקר ניקתה במברשת בלי לקרצף. השיטה השנייה שמאקו מביא: מרוקנים את המים, שופכים חומץ או מיץ לימון לא מדוללים, משאירים כמה שעות ורצוי לילה שלם, ואז משפשפים במברשת עם זיפים קשים.

נניח שהטבעת עבה, והבוקר הראשון הוריד רק חצי ממנה. הצעד הסביר הוא עוד לילה עם אותה חומצה, לא מעבר לחומר חזק יותר באותו יום. כל החלפת חומר באותו סיבוב פותחת את הדלת לערבוב.

שני כלים שאנשים שולפים כשנגמרת להם הסבלנות:

• אבן פדיקור (אבן ספוג): לפי מאקו, שמצטט את אתר Hunker, מתאימה רק לאסלות חרסינה, לא לשיש, פלסטיק, למינציה או פיברגלס. גם האבן וגם האסלה צריכות להיות רטובות, ולא משתמשים בה בתכיפות.
• סכין יפנית: אינסטלטור שרואיין במאקו מזהיר שהיא עלולה לשרוט את האסלה ולפגוע בה.

גם מלח לימון וחומץ הם חומצות. כפפות ומרחק של העיניים מהקערה בזמן השפיכה חוסכים גירוי מיותר.

צריך להוציא את המים מהאסלה לפני שמורידים אבנית?

לא חובה, אבל זה עוזר. הטבעת יושבת בדיוק בקו המים, והמים שבקערה מדללים את החומצה. כשהמפלס יורד, החומר יושב על האבנית עצמה.

לפי מאקו, אפשר לרוקן בכוס, במצקת, במזרק או בשואב רטוב יבש. אחת המשתמשות רוקנה בכוס חד פעמית וייבשה את השאריות בסמרטוט. אחרת דחפה את המים עם המברשת פנימה לצינור כמה פעמים, עד שכמעט לא נשארו מים.

השיטה הנקייה ביותר, בשישה צעדים:

1. סוגרים את ברז המים הקטן של מיכל ההדחה, כדי שהמיכל לא יתמלא מחדש.
2. לוחצים על ההדחה פעם או פעמיים. המיכל מתרוקן ומפלס המים בקערה יורד.
3. שופכים או מורחים את החומצה על הטבעת בקו המים.
4. משאירים אותה לפעול כמה שעות, ועדיף לילה.
5. משפשפים את הטבעת במברשת.
6. פותחים את הברז ומורידים מים. המיכל מתמלא, המים חוזרים לסיפון, ומחסום הריח חוזר למקומו.

הצעד השישי הוא לא פרט טכני. אינסטלטור שרואיין במאקו מזהיר שריקון המים עלול לגרום לחדירת ריחות ביוב, כי המים הם מחסום הריח לביוב. לדבריו אין צורך לרוקן בכלל אם משתמשים בג'ל לפי הוראות היצרן וחוזרים על הפעולה לפי הצורך.

מה עושים עם כתם חום בתחתית האסלה שלא יורד?

הכתם הכהה בתחתית הוא לא גזירת גורל. לדברי האינסטלטור שרואיין במאקו, מדובר בהצטברות של לכלוך, שאריות צואה וחלודה מחוסר ניקיון מספיק.

הטיפול מתחיל באותה חומצה עדינה ובלילה של המתנה, או בג'ל נגד חלודה לפי הוראות היצרן, עם חזרה על הפעולה במידת הצורך. כתם שהצטבר חודשים לא נעלם בסיבוב אחד.

יש מי שעובר לחומצת מלח תעשייתית בריכוז 30-32 אחוז. מאקו מציג אותה כחומר שמחייב זהירות ומניעת מגע בידיים ובעיניים. בעינינו זו האפשרות האחרונה ברשימה, ואם בוחרים בה, הכללים מהתווית לא נתונים לפרשנות:

• חלון פתוח ומאוורר פועל לאורך כל הזמן.
• כפפות עמידות והגנה על העיניים.
• בדיקה שלא נשארה אקונומיקה בקערה או מתחת לשוליים מניקוי קודם. חומצה על שאריות אקונומיקה משחררת את אותם אדי כלור.

אחרי כל חומצה באה שטיפה מלאה, ורק אחריה חומר חיטוי. אבל אם הכתם נעלם והריח נשאר, הבעיה במקום אחר.

למה יש ריח רע מהאסלה גם אחרי ניקוי?

ברוב הבתים הריח לא מגיע מהקערה שרואים. הוא מגיע ממה שלא רואים: הפס שמתחת לשוליים וחורי ההדחה, שם המים זורמים ולכלוך נתקע. מברשת שמכוונת לשם, ולא רק לתחתית, פותרת חלק גדול מהמקרים.

הבדיקה השנייה היא המים. כאמור, המים בסיפון הם מחסום הריח מהביוב. אם רוקנתם את הקערה ושכחתם לפתוח את ברז המיכל, או שהשירותים לא היו בשימוש זמן רב והמים התאדו, ריח הביוב עולה ישר לחדר. הורדת מים אחת מחזירה את המחסום.

גם המברשת עצמה חשובה. לפי מאקו, כדאי להקצות מברשת וספוג לשירותים בלבד, ולייבש את המברשת תלויה מעל מי האסלה. מברשת שחוזרת רטובה למעמד סגור היא מקור ריח בפני עצמה.

אם הקערה נקייה, הסיפון מלא והריח לא עובר, זה כבר לא עניין של חומר ניקוי. זה הזמן להזמין אינסטלטור.

האם מותר לערבב אקונומיקה עם חומץ, מלח לימון או מסיר אבנית? טבלת אסור לערבב

לא. לפי מגזין הבריאות של מאקו, ערבוב אקונומיקה עם חומצה מוביל לשחרור אדי כלור גזי, שרעיל בשאיפה. חומץ הוא חומצה. מלח לימון הוא חומצה. רוב מסירי האבנית לאסלה הם חומצה.

המלכודת היא שבארון שמתחת לכיור כל הבקבוקים נראים כמו "נוזל לאסלה". חלק מהג'לים לאסלה מבוססים על כלור, וחלק על חומצה. מה שמבדיל ביניהם הוא רק התווית. לכן שני מוצרים לאסלה ממותגים שונים לא נכנסים לקערה באותו סיבוב, גם אם שניהם נראים תמימים.

אמוניה היא הזוג המסוכן השני. היא מופיעה בחלק מחומרי הניקוי לזכוכית ולמשטחים, ומעורבבת עם אקונומיקה היא יוצרת כלורמין, גז שרעיל בשאיפה. האם מוצר מסוים מכיל אמוניה, כתוב ברשימת הרכיבים שעל הבקבוק.

חומץ ומלח לימון שניהם חומצות, ואין ביניהם תגובה מסוכנת. אין טעם לערבב, אחת מהן מספיקה.

מה כתוב על התוויות של מסירי אבנית ואקונומיקה ומה עושים אחרי שנשמו אדים?

על כל בקבוק אקונומיקה ומסיר אבנית יש סמלי אזהרה ומשפט "אין לערבב עם חומרי ניקוי אחרים". מגזין הבריאות של מאקו ממליץ לקרוא את הוראות השימוש, להשתמש בכפפות ולסגור את המכלים מיד אחרי השימוש. לפי אותו מקור, משרד התמ"ת הכליל בתקן הישראלי הגבלות על ריכוז החומר הפעיל המותר בחומרים לניקוי אסלות ותנורים. כלומר, מה שנמכר בסופר מוגבל בחוזק, וחומרים תעשייתיים לא נמצאים תחת אותה מגבלה.

שני סיכונים שהתווית לא תמיד מבליטה:

• עיניים: לפי מאקו, אקונומיקה שהותזה לעיניים גורמת נזק קשה לחלבוני הקרנית, ויתכן אף נזק בלתי הפיך. במקרה כזה שוטפים מיד במים זורמים ופונים לטיפול רפואי.
• בגדים: אם נשפך חומר ניקוי על הבגדים, מסירים אותם ושוטפים היטב את העור שנפגע במים פושרים.

אם כבר נשמו אדים, לפי מאקו, מפסיקים את החשיפה, פותחים חלונות לרווחה ויוצאים לנשום אוויר צח. שאיפת אדים של חומרי ניקוי עלולה לגרום לקוצר נשימה אצל חולי אסתמה ואף לכוויות בדרכי הנשימה.

משרד הבריאות מונה את מנקי האסלות בין החומרים שיש להרחיק מתינוקות וילדים.

באיזה סדר מנקים אסלה ובאיזו תדירות כדי שהטבעת לא תחזור?

הסדר קובע אם החיטוי עובד בכלל. לפי מאקו, כדי שחומר החיטוי יפעל היטב, פני השטח צריכים להיות נקיים. חיטוי על שכבת אבנית הוא חיטוי של האבנית.

סדר העבודה, לסימון תוך כדי:

1. אבנית: חומצה עדינה על הטבעת, כמה שעות עד לילה, ואז מברשת.
2. שטיפה מלאה: הורדת מים אחת או שתיים, עד שלא נשארת חומצה בקערה.
3. חיטוי: חומר חיטוי עם אקונומיקה בתוך האסלה ומתחת לשוליים. משאירים לפי ההוראות, או 5 דקות, ושוטפים.
4. סיום: הורדת מים אחרונה, חלון פתוח, ומכלים סגורים חזרה בארון.

החיטוי הוא המקום שבו רוב האנשים מקצרים. לפי מאקו, אם משאירים את החומר רק כמה שניות, הוא לא יהיה יעיל. גם בקבוק ישן מאבד מיעילותו עם הזמן, ולכן כדאי להציץ בתאריך התפוגה.

התדירות, לפי מאקו: בשגרה חיטוי יסודי פעם-פעמיים בשבוע, ובזמן מחלה בבית כל יומיים-שלושה. את האבנית מטפלים כשרואים אותה מתחילה, לא כשהיא כבר חומה.

למניעה, מאקו מביא המלצה של אתר זר להוסיף כל יום כוס חומץ או מיץ לימון למכל האסלה. אם מנסים את זה, כדאי לזכור שהחומצה במכל באה במגע קבוע עם אטמי הגומי של מנגנון ההדחה, ולעקוב אחריהם.

המידע כאן כללי ואינו מהווה ייעוץ אישי. לפני החלטה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.