ניקוי רצפה לפי סוג הריצוף: כמה נוזל לדלי, למה נשארים פסים ומה אסור

שטפתם את הרצפה וייבשתם אותה, ובכל זאת היא נראית גרועה יותר מקודם? ברוב המקרים האשם הוא לא המגב ולא האריח. האשם יושב בדלי, בכמה נוזל שפכתם, באיזה נוזל ובמה שהגיע מהברז. ובשיש, בקבוק חומץ אחד מספיק כדי להשאיר כתם עכור שלא יורד יותר.

השורה התחתונה שלנו: הנזק היקר לא מגיע מלכלוך אלא מחומר חריף ומכלי גס. לפי דולפין שירותי ניקיון, חומר שאינו ניטרלי עלול לגרום לשיש לאבד את הברק הטבעי לצמיתות, ובגרניט פורצלן מבריק חומצה עלולה להמיס את שכבת הזיגוג העליונה. חברת FLOOR&CARE קובעת שחומר לא נכון הוא הסיבה מספר אחת לנזק בלתי הפיך לרצפות חדשות. נוזל ניטרלי במינון של היצרן וסמרטוט נקי עושים את העבודה טוב מכל טריק של סבתא.

איך יודעים מה סוג הריצוף בבית לפני שפותחים בקבוק?

בבתים בישראל יש חמש משפחות של ריצוף קשיח, וכל אחת מגיבה אחרת לאותו בקבוק:

• גרניט פורצלן מבריק: משקף אור כמו מראה. הגוף שלו צפוף והוא לא סופג.
• גרניט פורצלן מט: אותו חומר בגימור עמום, לפעמים מחוספס (אנטי־סליפ).
• קרמיקה: שכבת זיגוג מעל גוף רך יותר. נפוצה בחדרי רחצה ובמטבחים ישנים.
• שיש ואבן טבעית: למשל שיש ואבן ירושלמית. ורידים וגוונים שמשתנים מאריח לאריח.
• טרצו: גרגרי אבן ושיש בצבעים שונים, שקועים בבסיס אחיד. מוכרת מדירות ישנות רבות בתל אביב ובחיפה.

טעות בזיהוי היא הדרך הקצרה לנזק, והבדיקה לוקחת דקה. בחרו פינה נסתרת, מתחת לספה או בתוך ארון, וטפטפו כמה טיפות מים.

1. המים נספגים והמשטח מכהה סביבם: זו אבן סופגת, כלומר שיש, אבן טבעית או טרצו. לפי FLOOR&CARE, אם המים נספגים בפחות מדקה, האבן צריכה איטום.

כדי להבדיל בין פורצלן לקרמיקה, חפשו אריח רזרבה במחסן או פינה סדוקה. בקרמיקה הגוף שמתחת לזיגוג אדמדם או בגוון אחר מהפנים. בפורצלן הגוף צפוף ואחיד יותר. ולפני כל חומר חדש, גם כשאתם בטוחים בזיהוי, נסו אותו קודם על אזור נסתר קטן.

עכשיו לדלי, שם נעשית רוב הטעות.

איך שוטפים רצפה בלי פסים, וכמה נוזל שמים בדלי?

ארבעה שלבים, בסדר הזה:

1. טאטוא או שאיבה. סמרטוט רטוב על חול פועל כמו נייר זכוכית ושורט את האריח. לכן קודם מוציאים כל גרגר, כולל מהפינות ומהמישקים.
2. מינון. כמות הנוזל נקבעת לפי התווית, לא לפי העין.
3. שטיפה. סמרטוט סחוט היטב, ומחליפים את מי הדלי כמה פעמים במהלך השטיפה כדי לא למרוח את הלכלוך מחדר לחדר.
4. ייבוש. מגב נקי או מטלית מיקרופייבר יבשה, בעיקר באזורים שהשמש מייבשת מהר.

במינון רוב האנשים טועים לכיוון אחד: יותר. כל מותג מרוכז אחרת, ולכן אין מספר אחד שנכון לכל הבקבוקים. החשבון עצמו פשוט. נניח שעל הבקבוק כתוב 30 מ"ל ל־4 ליטר מים. זה 7.5 מ"ל לליטר. בדלי של 8 ליטר זה 60 מ"ל, ובדלי של 10 ליטר 75 מ"ל. המספרים האלה להמחשה בלבד, והמספר שקובע הוא זה שעל הבקבוק שלכם. עודף נוזל לא מנקה יותר. הוא פשוט נשאר על הרצפה.

ועוד כלל לפורצלן ולקרמיקה: בלי וקס ובלי "מבריק לרצפות" על בסיס שעווה. האריח לא סופג, והשכבה נשארת מעליו ואוספת לכלוך.

למה נשארים פסים וכתם לבן אחרי שטיפה?

ברוב המקרים הרצפה נקייה. מה שרואים זה השאריות שהמים השאירו אחרי שהתאדו. ארבעה תסמינים, ארבע סיבות:

• פסים: עודף נוזל בדלי, סמרטוט מלוכלך או מים שלא הוחלפו. מתקנים בשטיפה חוזרת במים נקיים בלבד, ובפעם הבאה מורידים את המינון.
• דביקות: אותו עודף חומר בכמות גדולה יותר, או נוזל "מבריק" שהשאיר שכבה. שתי שטיפות במים נקיים, עם סמרטוט שנשטף ביניהן.
• כתם לבן עמום: מי הברז במקומות רבים בארץ קשים ועשירים בסידן, וכשהם מתייבשים על הרצפה נשארת הילה לבנה. ייבוש במגב אחרי השטיפה מונע אותה. בבית חדש יש חשוד נוסף: הצללת רובה, שכבה אפרפרה שקופה שנשארת על האריח אחרי מילוי המישקים. לפי FLOOR&CARE היא מופיעה ב־90% מהרצפות החדשות. זה שריד של עבודות הבנייה, לא של שטיפה גרועה, ונוזל רצפות רגיל לא יוריד אותה.
• אובדן ברק ועכירות קבועה: על שיש וטרצו זה סימן לצריבה בחומצה, לא ללכלוך. על פורצלן מבריק זו חומצה שפגעה בזיגוג או שריטות זעירות. לפי דולפין, שריטות כאלה פוגעות בברק ולוכדות אבק לאורך זמן.

הבורר: סוג ריצוף ותסמין, ומה עושים

• פורצלן מבריק או מט, פסים או דביקות → שטיפה במים נקיים, מינון נמוך יותר, ייבוש. במט מחוספס עוברים עם מברשת, כי הלכלוך יושב בטקסטורה.
• פורצלן, הילה אפרפרה בבית חדש → מסיר שאריות בנייה מדולל ואחריו שטיפה ניטרלית. אסור: וקס ופוליש.
• פורצלן מבריק, אובדן ברק → עצרו כל חומר חומצי ובדקו מה נשטף שם לאחרונה. זיגוג שנפגע לא מתקנים בשטיפה.
• קרמיקה, פסים או כתם לבן → מים נקיים, ייבוש, מינון נמוך. אסור: חומרים חריפים על הרובה.
• שיש או אבן, כתם עמום שמחוספס מעט למגע ולא יורד בניגוב לח → זו צריבה. לא משפשפים ולא מנסים חומר חזק יותר. ממשיכים במנקה אבן ניטרלי, ולהחזרת הברק פונים לאיש מקצוע לליטוש.
• שיש או אבן, פסים → מנקה אבן ניטרלי במינון של התווית, מעט מים, ייבוש מיידי.
• טרצו, אובדן ברק → שטיפה לא תחזיר אותו. זה טיפול מקצועי, ופירוט בסעיף על טרצו.

איך מנקים גרניט פורצלן, ומה ההבדל בין מט למבריק?

הפורצלן הוא הריצוף הסלחני ביותר בבית. לפי FLOOR&CARE הוא עמיד יחסית, ונקודת התורפה שלו היא הצללת רובה. הוא לא סופג, ולכן כתם קפה נשאר על הפנים ולא נכנס פנימה.

ההבדל בין שני הגימורים הוא בעיקר מה כל אחד מסתיר:

• מבריק מראה כל פס וכל טביעת רגל, ולכן דורש ייבוש. הוא גם הרגיש מבין השניים: לפי דולפין, חומצה עלולה להמיס את שכבת הזיגוג העליונה ולהשאיר משטח מחוספס שסופח לכלוך.
• מט מסתיר פסים, אבל לא מסתיר לכלוך שנתקע. באנטי־סליפ מחוספס סמרטוט לא מספיק: לפי FLOOR&CARE נדרש שפשוף מכני, כי הלכלוך נתקע בטקסטורה. מברשת קשיחה מפלסטיק או פד ניקוי עושים את העבודה.

וקס ופוליש לא עובדים על אף אחד מהם. לפי פוליש יהלום, על קרמיקה ועל גרניט פורצלן אי אפשר לבצע פוליש, כי האריחים לא סופגים. מי שמוכר לכם "חידוש ברק" לפורצלן מוכר שכבה שתישאר מעל ותתלכלך.

בפורצלן יש מקרה אחד שבו חומצה נכנסת לשימוש: אחרי בנייה. לפי FLOOR&CARE משתמשים אז במסיר שאריות בנייה חומצי מדולל שמפרק את שכבת המינרלים, ומיד אחריו בשטיפה ניטרלית. בודקים קודם על אזור נסתר, בעיקר במבריק. זה טיפול חד־פעמי לדירה חדשה, לא שגרה של יום שישי.

איך מנקים קרמיקה ואת הרובה שבין האריחים?

לפי FLOOR&CARE קרמיקה מזוגגת מתנקה יחסית בקלות. לפי פוליש יהלום, כל מה שאפשר לעשות לה הוא ניקיון בקרצוף, ופוליש לא רלוונטי לה.

הנקודה החלשה היא הרובה ולא האריח: היא נקבובית, סופגת לכלוך, והראשונה להיפגע מחומר חריף. לפי דולפין, חומרים חריפים עלולים לפגוע ברובה ולגרום להתפרקותה, גם בגרניט פורצלן. רובה שהתפוררה פותחת דרך למים אל מתחת לאריחים, ואז זה כבר תיקון של בעל מקצוע.

איך שומרים עליה:

• מברשת רכה וצרה (מברשת שיניים ישנה מספיקה) עם אותו נוזל ניטרלי מהדלי.
• שימוש במים במידה ואחריו ייבוש, כדי שהמים לא יעמדו במישקים.
• כתם עקשן ברובה: בודקים את החומר על אזור נסתר קטן, ורק אחר כך על כל המישק.

איך מנקים שיש ואבן טבעית בלי לפגוע, ואפשר חומץ או אקונומיקה?

לא חומץ, לא לימון, לא אקונומיקה ולא חומצת מלח. לפי FLOOR&CARE, שיש ואבן ירושלמית הם משטחים סופגים ורגישים לחומצה, וחומרים חומציים צורבים אותם. לפי דולפין, חומצות ביתיות חודרות לנקבוביות ומייצרות תגובה שלא ניתנת לתיקון: הצהבה או עכירות קבועה. חומצת מלח על שיש קררה צורבת את האבן מיד.

ומה עם אקונומיקה על אבן מאוטמת? לפי פוליש יהלום, גם כשיש סילר החומרים החריפים חודרים ופוגעים באבן. נשאר רק מנקה אבן ניטרלי ייעודי, במינון של התווית ובמעט מים.

איטום הוא שלב נפרד, וסדר הפעולות קריטי: קודם מנקים, ורק אחר כך מאטמים, כי סילר על רצפה מלוכלכת נועל את הלכלוך בפנים. FLOOR&CARE ממליצה להמתין 24 עד 48 שעות אחרי ניקוי רטוב לפני סילר. מבחן הטפטוף מהסעיף הראשון יגיד לכם אם הגיע הזמן.

איך מחזירים ברק לטרצו ישנה?

טרצו מתנהגת כמו אבן: גרגרי שיש בבסיס סופג. לכן הכלל זהה, מנקה ניטרלי בלי חומצה ובלי אקונומיקה. ברק של טרצו שנשחקה לא יחזור מנוזל שטיפה.

הברק חוזר בעבודה מכנית:

• פוליש קריסטל וסילר: טיפול במכונה. לפי פוליש יהלום כדאי לחדש אותו אחת לשנתיים עד שלוש לפחות.
• כתמים קשים: מכונה עם מברשת פלדה, ואחריה מברשת יהלום.
• וקס: ברק מהיר, אבל לפי פוליש יהלום הוא פחות עמיד מהקריסטל ומתאים למי שלא רוצה השקעה לטווח ארוך.

בעינינו זו עבודה לאיש מקצוע ולא ניסוי של שבת בבוקר: מכונת ליטוש בידיים לא מנוסות עלולה להשאיר עיגולים ושקעים שקשה לתקן.

מה אסור לעשות לכל סוג ריצוף, ומה אסור לערבב?

רשימה לגזור ולתלות על המקרר:

כל סוגי הריצוף

• צמר פלדה, שפכטל מתכת והצד הגס של הסקוטש. לפי דולפין הם משאירים שריטות עמוקות, ובמקומות לחים מחדירים לחריצים חלקיקי מתכת וסיבים שמעודדים עובש.
• שטיפה לפני טאטוא.
• נוזל בלי מדידה.
• חומצת מלח. לפי דולפין היא עלולה לאכל את המרצפת, להרוס את הברק ולפגוע ברובה. בלי מומחיות לא נוגעים בה.

גרניט פורצלן מבריק ומט: חומצה בשגרה, וקס, פוליש.

קרמיקה: פוליש, חומרים חריפים על הרובה.

שיש ואבן טבעית: חומץ, לימון, כל חומצה, אקונומיקה, מים עומדים.

טרצו: חומצה, אקונומיקה, ליטוש עצמי במכונה.